לכל אחת יש את גלגלי ההצלה שלה בתהליך האישי

שהיא עוברת, חלקם היו שם מאז ומתמיד כמו המדיטציה עבורי.

את חלקם אנחנו יוצרות באופן יזום אבל חלקם פשוט נולד לתוך חיינו מבלי שאפילו נתכוון אליהם.

אני רוצה לשתף אתכן בגלגל הצלה כזה שנולד

לתוך חיי מבלי שבכלל התכוונתי אליו. זה התחיל באופן

ספונטני, משהו בתוכי שביקש לצאת החוצה להתפרץ אל

העולם, לקבל ביטוי, לתפוס מקום ואז להתפוגג אל החלל.

אז… ישבתי וכתבתי, כתבתי מכתב ועוד מכתב (כן, ממש עט על גבי נייר).

פעם המכתב הופנה לאיבר כזה או אחר, לפעמים לאדם חיי או מדומה

אבל לרוב המכתבים הופנו לתודעה העליונה. המילים נשפכו על

הנייר ממש מעליהם והדמעות זלגו וזלגו, שטפו איתן החוצה כל

מה שמיותר וכך יצא שדמעות של עצב התחלפו לאיטן בדמעות של תקווה

השאירו אותי תמיד בתחושה של שחרור והקלה עצומה.

 

היום אני מבינה ששם במקום הזה, נולדתי כאם בפעם הראשונה. כן כן.

 

זהו אוסף מכתבים אישיים בין אדם לבין עצמו, אבל היום בפעם

הראשונה אני משתפת אתכן נשים אהובות במספר קטעים ממכתב שכזה.

מקדישה את הפוסט הזה לכן באהבה גדולה ומזכירה לכן, אתן כבר אמהות !

 

לך מחמל נפשי, לך נשמה יקרה, התינוק שלא נולד,

שלום לך אהובי, נראה שנאלץ להפרד עוד לפני שנפגש,

אני רוצה שתדע שהכאב והעצבות גדולים מנשוא,

מפלחים את ליבי, חודרים לנישמתי.

כל כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק.

כואב כואב, שלא אזכה לשמוע את צחוקך,

לא אזכה לראות את פניך הקורנות,

לחוש את עורך הרך ללטף את גופך הזעיר

עוד לא נכנסת לחיי ואתה כל כך חסר לי.

ניסיתי באמת ניסיתי, רציתי, כל כך רציתי.

דמיינתי אותך לפרטי פרטים, את צחוקך את מבטך ואף זה לא עזר.

יש לי כל כך הרבה מה לתת לך, אהבה אין קץ

סבלנות, תמיכה, בטחון…..

אני פונה אלייך בבקשה אם יש באפשרותך

תן לנו הזדמנות…אל תעזוב …יחד נעבור

את החיים הרבה יותר טוב מלחוד….

אולי יום אחד אוכל להבין מה המשמעות שלי

כאן עלי אדמות…כי לרגע אחד הרגשתי

שזה אתה וכשאתה לא כאן, מי אני ?

שלך לעולמי עד,

אמא לתינוק שטרם נולד

 

עכשיו תורכן, אם גם אתן נעזרות בגלגלי הצלה שתפו כאן
מה עובד עבורכן ?